ב. התקופה השנייה: מ'שושנת רוחות' (1960) ל'חשבון עובר' (1988)

מב ט פנורמי ע ל יצירת גו ר י׀ 69 אירועיו ולתת להם ביטוי שירי הולם מבחינה הגותית ואומנותית . לא בכדי הגדיר המשורר אורי ברנשטיין את גורי כסיסמוגרף של תקופתו . מאמרי הביקורת שנכתבו לרגל הופעת חשבון עובר וזכייתו של גורי בפרס ישראל בישרו מפנה בהתייחסות הקהילה הספרותית אליו והערכה גוברת והולכת ליצירתו . גרשון שקד הקדיש לגורי פרק נרחב בספרו ספרות אז כאן ועכשיו ( ,1993 עמ' 262 - 284 ) , ובו סקר את הדרך הארוכה שעשתה יצירת גורי משירו הראשון 'מסע יום' עד לשירי 'ועוד רוצה אותה', מחזור השירים המסיים את חשבון עובר . שקד הצביע על האופן שבו החוויות הממשיות של ראשית הדרך קיבלו ביצירתו המאוחרת משמעות קיומית עמוקה, ועל לשון העירוב הייחודית שפיתח, המשלבת מנעד לשוני גבוה, המבוסס על מסורת ספרותית-חברתית רחבה, במנעד לשוני עממי, מקומי ואקטואלי, שיסודותיו נעוצים בילדותו בתל אביב . בספרו של דן מירון מול האח השותק ( 1992 ) תופס הדיון בשירת גורי מקום נרחב, והמאמר המרכזי המוקדש לו 'הזמן הצועד והמוות המבוטל' הוא, כידוע, אבן יסוד במחקר העכשווי בשירת גורי . בשלהי שנות השמונים התפרסם גם מחקרה של חיה שחם 'בין מיתיזציה ...  אל הספר
כרמל