שירת ג ו ר י ב ה ק ש ר י ה׀ 47 מוערכת שראוי לכל משורר להתמודד עימה . את המונח 'פואמה' לציון שיר סיפורי הכניס לשירה העברית יל"ג בהשפעת דגם הפואמה של המשורר הרוסי ניקולאי נקראסוב . בספרות הרוסית מתייחס המונח 'פואמה' לאפוס הקלסי ולהתפתחויות מאוחרות יותר של השירה הסיפורית גם יחד, והוא מקביל למושגים Long Narrative Long Poem , Poem או Long Epic Poem , הרווחים בביקורת השירה האנגלית . בספרויות המערב נחשבים הפואמה או השיר הסיפורי הארוך על כל התפתחויותיהם לאורך השנים המשך ישיר של האפוס הקלסי, ואילו בספרות העברית נתפסת הפואמה כסוגה עצמאית של שירה, שהחליפה את האפוס הקלסי אם כי יש לה 'קרבה גנטית' אליו . 16 באופן כללי אם נמיין פואמות לתקופותיהן נוכל להצביע על שלושה דגמי יסוד, ובעזרתם אפשר למפות 17 יצירות שיריות ארוכות על מגוון סוגיהן . הדגם הראשון הוא הפואמה הקלסית, שראשיתה באפוסים של הומרוס וורגיליוס וגם ביצירות נאו-קלסיות כגון 'גן העדן האבוד' של מילטון, 'גנריאדה' של וולטר ורבות אחרות . 16 הדברים הנוגעים להתפתחות הפואמה העברית, זיקותיה לשירת המערב ודגמי יסוד של הסוגה המובאים בתת-פרק זה, נסמכים בעיק...
אל הספר