סמינר רביעי: רומא, 13 ביולי 1977

119 סמינר רביעי מטופל אחר הִרבָּה להתלונן על התנהגותם של כל האנשים האחרים . חשבתי על זה במושׂגים של השלכה, ניסיתי להסב את תשומת לבּוֹלעובדה שכולם טועים, אבל שלוֹלכאורה אין שום בעיה . כאן שוב, אם חושבים על זה, לא יכולתי להבין מדוע הוא ד' וכו' הם כה עוינים-, ב', ג' וא'-ממשיך להגיע . אם המצב הוא ש ? איןשׁ ? מה אני אמור לפָרֵ תלעשו אני וכה קשים, מה אמור הייתי משהו שאני יכול לעשות בנוגע ליקום שבו כולם טועים . תושבי לו אין – העולם הזה לא באים אלַי כולם לאנליזה ; האחד שכן מגיע לכאורה שום בעיה . מתאיםשייראהפירושזשהואילמצואבתקווה חיפשתי בתוך נפשי אלובמיוחד – פרוידשמציעהפירושיםמגווןעלחשבתילמצב . מוּדעים, רעיונות שלבהדחקההידיעה,בה"אמודע-לא בַּ העוסקים אבל לא – זיות מנֶ רָפָּוב באַמנֶזיה המתמלאבמרחבהרווחים,במילוי השלכתית' שלמצאתי בכך כל תועלת . חשבתי על המושג 'הזדהות כשהמטופל מאמין שהוא 2 מלאני קליין כ"פנטזיה אומניפוטנטית", נשלטות ואף על פי כן הן רודפות-יכול לרוקן את מחשבותיו הלא אותו . הבאתי כמה פירושים המתאימים לתיאוריה זו . לא ראיתי שיש לכך השפעה כלשהי . הבעיה היא אפוא : האם הפסיכואנליזה היא פרוידיאניי...  אל הספר
כרמל