סמינר שני: רומא, 9 ביולי 1977

הסמינרים האיטלקיים – ביון ברומא 92 קשר עםשיש לה אנחנו יכולים לעורר תפישׂה קיקלופית המוזיקה ועם האנליזה, כפי שהראו כמה פסיכולוגים . האם ד"ר ביון חושב שיש איזשהו קשר בין כל אלה ובין סוגיית המוזיקאים המנגנים מבלי לקרוא תווים ואחרים ? ם היכולים לנגן רק כשהפרטיטורה עומדת לנגד עיניה ן מוזיקלי,יון : אם המטופל שלכם הוא מוזיקאי או שיש לו כישרו ב מוזיקה . וגם הטיפול אתם יכולים לשמוע מילים-סביר שבחדר הבעיה של המטופל היא לא רק יחסיו עם האנליטיקאי . מובן מאליו הוא אדם שהמטופל פוגש רק פגישות אחדות בשבועי שהאנליטיקא זו לא אמורה להיות התקשרות קבועה . אם כך, – לתקופה מוגבלת ? לבטח לא מפני שהוא לא לדר הטיפולמה המטופל בכלל מגיע לח מסכים עם האנליטיקאי, או מפני שהוא אוהב את האנליטיקאי, מאחר שהאנליטיקאי אינו אדם בעל משמעות כלשהי לגביו . הסכמתו של המטופל עם- מבחינתנו, הצרה האמיתית היא אי עצמו . התיאוריה הפסיכואנליטית האומרת שקיימים קונפליקטים נקלה מעינינו, אבל למעשה היא חשובה עדם נעלמת על י נפשי ד . בכל אופן, כפרשה זמנית, מה שאתם יכולים לראות הוא שמץ ומא האנליטיקאי והאנליזנד . – מן היחסים בין שני האנשים הללו ...  אל הספר
כרמל