פ ני ה א ד ם 67 מבקש להראות לעולם החוגג והבוטח של שנות ה- 50 המאוחרות וה- ,60 מה הדחיק ומהן האמיתות הנוראיות שבבסיס הקיום המערבי והאנושי . במילים אחרות, גופו ונפשו הם פורטרט של מצבה האמיתי של האנושיות במערב, כנגד האשליות שהוא מוׂכֵר לעצמו . בתוך כך, חושף אמרי את מקומן של החריגה וחוויות המשמעות בחיים אנושיים, את ההבדלים בין היות גוף, היות אני והיות עצמי ממשי עם אחרים בעולם, את משמעותה של העמדת האדם על המכשיריות גרידא, ואת אי-האפשרות לשוב לעצמך בהיעדרה של קהילה משותפת של שווים . הוא חושף מהם מאפייני הליבה של האנושי בכלל והאנושי המערבי, אשר בהיעדרם לא נוכל עוד לזהות את עצמנו כבני אדם וכַפרסונות שאנחנו . הוא מגלה כיצד "חירות", "שוויון", "זכות" וכבוד אנושי אינם ערכים שאפשר להתווכח עליהם ואשר נכפים עלינו מבחוץ, על ידי המדינה, אלא הם מהווים את הרשעות-היסוד הקדם רפלקטיביות, המאפשרות אותנו כבני אדם וכיחידים שאנחנו, מרקם פנימי תגובתי מעריך שאובדנו משמעו אובדנה של האנושיות עצמה .
אל הספר