58 א תי ק ה א ח ר י א ו ש ו ו י ץ אמרי מביע התנגדותו למרפא שמביא הזמן והמושג באמצעות חזרה לחיים ולקונפורמיות, בתור תגובה לא-מוסרית . לא רגשי פיוס אלא רגשי הטינה של הניצולים, הם האמורים, לטעמו, לדרבן את העם הגרמני לעכל 23 רק כשגרמניה תגיעאת ההיסטוריה הנאצית שלו כחלק ממהותו הגרמנית . לראות בבחירה ברייך השלישי שלילה של החלק הטוב שבה, רק אז היא תצטרף אל הקורבנוׂת שנשללו על ידו, ולא תדחיק עוד את שנות הרייך . או אז תוכל ההיסטוריה להפוך למוסרית . רק כאשר יעבור העם הגרמני, כקולקטיב, מהפכה מקבילה לנאצית, שבמסגרתה יגרוס באופן רוחני, יעכל ויקיא מתוכו את היבטי עברו הנאציים, רק אז יהיה ביכולתו "לרַצות את רגשי הטינה מן הבחינה הסובייקטיבית, ולעשותם לבלתי נחוצים מן 24 הבחינה האובייקטיבית" . אולם אמרי יודע שדבר זה לא יקרה וכי תביעת הטינה שבתוכו לא תענה, כל עוד הרייך השלישי נחשב רק לתאונת עבודה ; שהדבר ייחשב למשהו שיכול היה לקרות בכל מקום, ותישכח העובדה שהוא קרה בגרמניה וצמח באופן אינטגרלי וטבעי מתוך תרבותה ומתוך ההיסטוריה שלה . אמרי שומר עמו את רגשי טינתו, כיוון שזו התגובה המוסרית הראויה היחידה האפשרית...
אל הספר