מסכים ומסכות – דילוג מהיר למציאות דיגיטלית בימי קורונה

דפנה ליבר [ 356 ] לאורכה של ההיסטוריה ולרוחבה של הגאוגרפיה, אנו מורגלים בזיהוי של תופעות תרבותיות עם מקורות סמכות ברורים, תיאוריות כנגזרת של תהליכים תרבותיים, דתיים ומדעיים . הפסיכואנליזה עצמה משויכת לתפיסה מדעית ומונוליטית של ידע, שתפקדה כמקור סמכות בלתי מעורער למשך פרק זמן ממושך ( 1998 Mitchell, ) . הרשת הדיגיטלית מאפשרת, לראשונה בעוצמה ובזמינות כה גבוהה, חיבור בין תופעות ברמה המערכתית, ובכך נוצרת מערכת ללא קדימות היררכית, מנותקת ממקור ידע ראשי שמהווה ציר ומניע ראשוני לפעילות . מודל הרשת מאפשר הגעה ומעבר בין נקודות דרך מגוון רב של דרכים שונות . באופן תיאורטי, מרחבי הרשת הינם אינסופיים, ומערכת הקישורים האינסופית מטעינה את המרחב בתכונות חדשות . מרחב האינטרנט עצמו אינו ממוקם באיזו נקודה בחלל ובזמן . הוא מרחב פוטנציאלי, אותו מרחב אינטרסובייקטיבי הנוצר בין המציאות הפנימית של היחיד לבין המציאות החיצונית, שבו, לפי ויניקוט, יכולים להתקיים משחק או יצירה בין שני אנשים לפחות . האינטרנט, אם כך, הינו הפקה של הדמיון הקולקטיבי האנושי, וככזה אינו מוגבל בידי איזו סמכות ממשלתית ואף לא בידי ציוויי התרב...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן