פרק 1פ ליו יך | 399 בו נוצרות אמונות מגבילות . איני רוצה להציג את הפעוטות כקורבנות של הוריהם, אך ברור שלאלה האחרונים תפקיד מכריע בבניית הביטחון העצמי וחבריו בילדיהם כבר בגיל צעיר, או, למרבה הצער, בפגיעה בו . עוד הראיתי שאין מקום להאשים את ההורים כאשר הם שוגים בחינוך . זאת, משום : 1 ) שהאשמה אינה פותרת דבר ואינה מקדמת מוצא חיובי . מאידך, ביקורת בונה, מאפשרת וחומלת עושה זאת . 2 ) הם תמיד עשו כמיטב יכולתם למען ילדיהם . דא עקא, שאיש לא לימד אותם הורות נכונה ושמקורו של רוב הידע השגוי שלהם בנושא בהוריהם . למרבה הצער, גם אלה האחרונים קיבלו אותו בירושה מהוריהם הם, וכך הלאה מדורי דורות . 3 ) לעתים תכופות, החיים המודרניים מכניסים את ההורים למצבים בלתי אפשריים . הם נקרעים תדיר בין צרכי הפרנסה, מחויבותם לעבודתם וללקוחותיהם, לבין אחריותם כלפי ילדיהם ומשפחתם, ותשומת לבם לפנאי, לתחביבים ולפיתוח אישי . מסכת הסגרים והבידודים בתקופת הקורונה היוותה דוגמה קיצונית לכך . בהיעדר ידע וכלים לנהל את רגשותיהם ולשמור על אינטליגנציה רגשית גבוהה, רבים מהם נקלעים לסטרס, לחרדות, לדאגות ולעתים, גם לדיכאון . כך תיאר זא...
אל הספר