גיליון ,94 סיון תשפ"ג, יוני 2023 48 אולי בשל כך, אני יכול כיום לספר את סיפורי האישי - החלטתו זאת של שמריהו הצילה את חיי שמעתי בקשר על הרוגים ופצועים ו"חובש תלך" ו"חובש תבוא" . . . במהלך הלילה, האירועים מודחקים הלקחים, כחמישים שנה אחרי . . . העובדים הדרוזים אספו מידע מודיעיני בכוונות לילה וממוקמים בשטחים שולטים לאש ולתצפית . . . . והכוח שלנו היה תקוע . . . כל מי שהרים ראש מהמחסה "חטף" כדור מצלף סורי . . . כך אירע לחברי הטוב, עזרא פינשטיין ז"ל מלהבות הבשן, שנפגע מירי צלף סורי ונהרג במקום . כך עברו שעתיים - שלוש והקרב נמשך . לקראת שחר בסביבות השעה חמש, כשאור הבוקר כבר הפציע זיהינו חייל סורי, שרץ בכיוון שלנו, ידיו למעלה, נושאות הנשק מעל כתפיו . . . במגפון שברשותי כרזתי לכוח לא לירות, ולחייל להיכנע ולהסגיר עצמו . בהגיעו אלי אני שאלתי אותו אינסטינקטיבית מי המפקד שלו ? הוא נקב בשם אחמד רפאעי אלג'וג'ו . נתתי לו את המגפון . אמרתי לו לכרוז למפקד שלו להיכנע, מאחר והקרב כבר הוכרע . המשכתי והבטחתי שלא לירות במי שייכנע . בקיצור, הבטחתי להם את החיים . . . לאט לאט החל "טפטוף" של הסגרה וכניעת חיילי קומ...
אל הספר