מלחמת יום הכיפורים שלי

גיליון ,94 סיון תשפ"ג, יוני 2023 18 הייתי רץ אל מחוץ לבונקר ומוסר לקצין הנ"מ את כל הפרטים שהיו ידועים לי על המטוסים העתידים לתקוף הפוגות ברוכות של רומנטיקה . . . זכורים לי מבטי ההשתוממות של העוברים והשבים בעיר נוכח נסיעתנו זו בבוקר יום הכיפורים ממני, אבל עד כמה שהתאמצתי – את הטייס לא הצלחתי לראות . החשש מכיבוש סורי של הבסיס הלך והתחזק באותו שבוע ראשון של המלחמה . צור שפי , מפקד הבסיס שעשה עבודה נפלאה כמפקד, החליט להעמיד חיילים חמושים בפירי האוורור של הבונקר מחשש כי הסורים ינסו להיכנס דרכם או לזרוק רימונים לחלל הבונקר . אני זוכר את פניהם החיוורים של החיילים שעמדו בתחתית הפירים, וגם, ששאלתי את עצמי אם זה באמת הסוף של כולנו . אל הבסיס הגיע יום אחד כוח של גדוד 12 של "גולני" . ישבנו עם מפקד הגדוד, שנהרג זמן קצר לאחר מכן בניסיון הכיבוש הראשון של החרמון . חיילי הגדוד אבטחו אותנו למשך זמן - מה . לעיתים נשמעו צרורות ירי נק"ל ליד הבונקר, מה שהעלה מייד חשש כי מתנהל קרב עם חיילים סוריים ו"חם" שם בחוץ . האווירה הייתה קשה, של לחץ נפשי חזק . למיטב ידיעתי, כל חיילי הבונקר תפקדו ללא דופי ולא היה שום מק...  אל הספר
המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר