פרשת נצבים כלכלת גלות

350 | ספר דברים בגולה, בכל קצוות פזוריה . הנפילה לגולה דורשת התאמות שונות, הן נפשיות והן גשמיות . "כלי גולה עשי לך", מייעץ ירמיהו הנביא ליושבת בת מצרים ( מ"ו, יט ) , אך דומה כי המלצה זו כוחה יפה גם לבת ציון, ולכל היוצאים לגלות ממקום הקבע שלהם . גם גלות מעמדית, ללא שינוי גיאוגרפי, מותירה חותם כלכלי על האדם . התורה מדברת על אדם שלא שפר עליו חלקו הכלכלי עד שנמכר לגר תושב, "או לעקר משפחת גר" ( ויקרא כ"ה, מז ) . רש"י במקום עומד על משמעותו של המונח "לעקר" : "זה הנמכר לעבודה זרה עצמה, להיות לה שמש, ולא לאלהות, אלא לחטוב עצים ולשאוב מים" . כלומר, אותו אדם שנמכר לשם עשיית עבודות שחורות לעבודה זרה, הריהו עקור גם אם לא יצא מעירו . עיסוקו הבזוי מנתק אותו מעמו, ממשפחתו, ובמידה רבה אף מעצמו . המהלומה הכלכלית הנכרכת ביציאה לגולה ממש, היא כפולה ומכופלת . הגולה מוצא את עצמו קרוע מארצו, מסביבתו הטבעית, ממעמדו, ומעיסוקו . הוא מתגלגל לירכתי ארץ, וכדי להתקיים ולהתפרנס הוא שולח ידו בכל מלאכה הנקרית לו על דרכו, ובלבד שיוכל להחיות את נפשו . אולם, לא קשיי תעסוקה בלבד הכבידו על חייהם הכלכליים של יהודים בגולה . ...  אל הספר
תבונות