324 | ספר דברים זו לאור לשון הכתוב "כי קרא שמטה" – שהרי קריאה מוכוונת זמן היא, בהתאם למטבע הלשון 'מקראי קודש' . בעל ספר החינוך מאלפנו בינה כי טעם מצוות שמיטת כספים נמשך אחר טעם מצוות שמיטת קרקעות "ללמד נפשינו במדות מעולות – מדות הנדיבות ועין טוב ונקבוע ( ולקבוע ? ) בלבבינו הבטחון הגדול בשם ב"ה . ואז תוכשר נפשינו לקבל טוב מאת אדון הכל כלול בברכה והרחמים . וגם נמצא גדר חזק ומחיצה של ברזל להתרחק מאד מן הגזל ומן החמדה בכל אשר לרענו כי נשא קל וחומר בנפשותינו לאמר : אפילו הלויתי ממוני והגיע שנת השמטה אמרה תורה להשמיט ביד הלוה שלא לגזול ולא לחמוד משלו, לא כ"ש [ = כל שכן ] שראוי לו להתרחק עד קצה 2 מחימוד ממון . האחרון" השאיפה האידאית הגבוהה עלולה להתנפץ אל סלעי המציאות הכלכלית . התורה עצמה עומדת ומזהירה מראש מלווים פוטנציאליים, בצפותה את תגובתם האפשרית למצווה מכבידה זו : "השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא . נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' א-להיך בכל מעשך ובכל משלח ידך" ( פס' ט ...
אל הספר