פרשת בהעלתך | 247 מכל מקום, הפער בין נפשם היבשה של המתלוננים לבין מושאי חלומות מצרים שנשאו בדמיונם, הוליד את התסיסה העזה, שגררה את התגובה הגרגרנית מצדם, ואת הפורענות שבאה עליהם בעקבותיה . רבנו יונה בפירושו על אבות ( פ"ה מ"ד ) רומז כי העם לקטו כמויות שליו מעבר ליכולת אכילתם . רבנו נצי"ב בפירושו העמק דבר ( פס' לב ) מביא חשבון בשם הגר"א שכל אחד מלוקטי השליו הילך שלושים פרסאות לפחות ( כ- 120 ק"מ ) במשך יום ולילה ויום כדי לאסוף את משטחי השליו . הכעס משמים נגרם לא בגלל עצם האכילה המופרזת, אלא "על שקידתם כל כך בלי מנוחה יום ולילה למלא תאותם", קרי, בעטיה של גרגרנותם . לפי תרגום יונתן בן עוזיאל, הממעיט ( ים ) היו הקטעים והחגרים, שכבעלי מום רתמו את עצמם למאמץ גופני מיוחד כדי לעמוד במשימה המגונה . בילקוט שמעוני ( יא ) מוסיף עליהם הדרשן את העצלים ואת הסומים, שכל אחד מהם כנס 100 כור ( כ- 25,000 ליטר לפי השיעור המינימלי ) - לשון הפלגה, כמובן, שאינה באה אלא להוקיע את האבסתם העצמית . גם אברבנאל אינו חוסך את שבט תוכחתו מאוספי השליו "עד שהעם ההוא בזוללותם כל היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת קבצו הממעיט...
אל הספר