214 | ספר ויקרא החשש לאיסור חדש ממשי יותר . מהלכי גלובליזציה ושילוב חברות מקומיות בארגונים כלכליים חובקי עולם, מעצימים את הבעיה ככל שהזמן נוקף . נתון מרכזי המספק קצה חוט התחלתי לפתרון, נגזר מדין חדש בחו"ל . אמנם, הבאנו לעיל עמדת רמב"ם, הסבור שגם חדש בחו"ל אסור מן התורה, עמדה שפוסקים רבים שותפים לה, אך נמצאו בעלי הלכה שהגיעו למסקנה כי רמת החומרה של האיסור אינה אלא מדרבנן ( ערוך השולחן, יורה דעה רצג, ה - ו ) . בעל ערוך השולחן מציין ( שם ) כי רבים מהראשונים ומגדולי האחרונים המצדדים בדעה שחדש בחו"ל אסור מדרבנן, "טרחו למצוא טעם לדבריהם והאריכו בפלפולים שקשה לבנות יסוד לדינא ע"פ זה" . ייתכן שהוא רומז לשיטת רמ"א ( יורה דעה רצג, ג ) שהתיר חדש בחו"ל מטעם 'ספק ספיקא' . כלומר, בהלכה - דין שהוא ספק דאורייתא מוכרע לחומרא . אולם, אם מתלווה לספק המקורי ספק נוסף, ניתן להקל בפסיקת הדין . לשיטת רמ"א כל יבול בחו"ל כרוך בשני ספקות : ראשית, ייתכן שהתבואה ישנה ( מהשנה שעברה ) ולכן אין בה איסור . שנית, גם אם היא חדשה מהשנה, שמא השרישו הגידולים לפני טז בניסן, ולפיכך הותרה . במקום הסבר זה בוחר בעל ערוך השולחן ...
אל הספר