100 | ספר שמות הוא נציגם המוסמך, ושאכן קיימת הצדקה לניהול משא ומתן על שחרורם . שישית, הצוות הישראלי אינו צד אמיתי למשא ומתן . הקדוש ברוך הוא הוא הצד האמיתי, ומשה ואהרן אינם אלא שליחיו . שלוש פרשיות עוסקות במשא ומתן ההיסטורי, ששלביו מסוכמים בלוח שמובא בהמשך : פרשת שמות בסופה, פרשת וארא כולה, ופרשת בא בפתיחתה . לוח המשא ומתן בהמשך עוקב בתמציתיות אחר שלביו השונים, ואין שלב אחד שמשה ואהרן אומרים בו דברים מדעתם . השיח הישראלי כולו מוכתב מפי עליון . האמירה הראשונה לפרעה "שלח את עמי ויחגו לי במדבר" ( ה', א ) הינה עיבוד קל של הציווי "שלח את בני ויעבדני" ( ד', כג ) הנגזר מהקשר המיוחד בין ישראל לקדוש-ברוך- הוא : "בני בכרי ישראל" ( ד', כב ) . הציווי המוחלט מפי ה' למשה "דבר אל פרעה מלך מצרים את כל אשר אני דבר אליך" ( ו', כט ) אינו מותיר מקום רב לתימרון דיפלומטי . מתכונת הכתבתית זו מאפיינת את המשא ומתן לקראת מכת הדם ( ז', טז - יז ) , לקראת מכת הצפרדע ( ז', כו - כז ) לקראת מכת הערוב ( ח', טו - יח ) , לקראת מכת הברד ( ט', יג - יט ) , ולקראת מכת הארבה ( י', א - ו ) . לקראת מכות הכנים, השחין והחושך לא ...
אל הספר