265 פרק יד ר אחרית דבר כבר בהר סיני, "המגילה הזאת נאמרה למשה מסיני" ( ירושלמי, מגילה פ"א ה"ה ) , ונופו מגיע עד אחרית הימים . בהתאם, הירושלמי בוחן את משמעותו של נס פורים אף בקשר למה שנעשה בארץ ישראל באותה תקופה ואינו מהסס לראות בסיפור המגילה שלב נוסף במלחמה בעמלק ובתהליך הגאולה ההולך ונמשך מדור לדור . כמה שונה תפיסה זו מן התפיסה המתבארת במקבילות שבבבלי : הלה תופס את נס פורים כמאורע שלא התרומם מעבר להצלה 6 מקומית של יהדות הגולה . על פי הירושלמי, הגאולה היא תהליך הצועד אט-אט בראשיתו ומתגבר בהמשכו כאור הבוקר : "בתחילה קימאה קימאה כל מה שהיא הולכת — היא רבה והולכת" ( ירושלמי, ברכות פ"א ה"א ) . סולם הגאולה מורכב גם משלבי שבר וחורבן, אולם בתוכם טמונים כבר זרעי הגאולה . הללו כרוכים זה בזה לבלי התֵר ונולדים זה מזה כמהלך אחד : "בן יהודים, בן יהודים, התר שורך והתר מחרשתך שהרי חרב בית המקדש . געתה פעם שנייה . אמר לו : בן יהודים, בן יהודים, קשור שורך וקשור מחרשתך שהרי נולד מלך המשיח" 7 המרחק בין "הרי חרב" ( ירושלמי, ברכות פ"ב ה"ד, מתורגם ) . לבין "הרי נולד" זהה למרחק בין געיות השור . אלה הם תהליכים...
אל הספר