249 פרק יג ר "לפיכך מברכין על האש במוצאי שבתות שהיא תחילת ברייתה" בבריאתם, וביסודו מונחת הקביעה הרעיונית שגם דברים שלא נבראו בפועל בימי הבריאה, אך עתידים להיברא, נקבעו למעשה מראש ו"עלו במחשבה" בתכנון האלוקי מששת ימי בראשית . ובכן, מהו ייחודם של הכלאיים והאש ומה הם מייצגים ? במה הם שונים משאר הדברים שכבר נבראו, ובמה הם שונים זה מזה ? מדוע המדרש כורך שני יסודות שונים אלו יחד ומהי משמעות העובדה שהם "עלו במחשבה" ולא נבראו בפועל בששת ימי המעשה ? התשובות לשאלות אלו עולות מתוך שרשרת המדרשים שלפנינו, ומתוכם ניתן ללמוד על מחשבת הירושלמי בהקשר לחלקו של האדם בבריאה, תוך שרטוט הגבולות שבין בורא לנברא . המדרש מלמד כי צבעון וענה הרביעו סוס וחמורה, שני מינים שונים שזיווגם אסור, וממעשה זה נולד הפרד — חיה חזקה מאוד, 13 בעוד הקב"ה ומזיקה מאוד, שלא נבראה בששת ימי הבריאה . ציווה את הבריאה כולה לפרות ולרבות "למינה", הרי שהאדם 14 הרכיב יצור כלאיים וכך פגם בשלמות הראשונית של הבריאה . אומנם הקב"ה לא עצר בעד האדם ולא מנע ממנו ליצור את הפרד, 13 התורה מכנה את צבעון וענה "יֹשבי הארץ" ( בראשית לו, כ ) ובבבלי ( שבת...
אל הספר