4. מטבע הלשון שבבבלי ומקבילותיו

242 פרקי מועד באגדת הירושלמי בחר מתוך כוונה תחילה לשבץ בכל קובץ את המדרשים המבטאים את תפיסת עולמו . בעוד הבבלי מתאר באופן חד-משמעי את החטא ועונשו, הירושלמי ( תעניות פ"ד ה"ח ) חוזר על רעיון השבירה והתיקון . על פי המדרשים בירושלמי, חוה פגמה בבריאה הראשונית המושלמת בדומה לחטא העגל, שפגם בקבלת לוחות הראשונים האלוקיים ; אך בתיקון החטא, הופכים החוטאים לשותפים לקב"ה 31 ונוטלים חלק בשכלול העולם . ההבדל בין שתי המסורות, הירושלמית והבבלית, מזדקר גם 32 — הגם שלא בדרך של הקבלה ביחסן למשמעותו של יום הדין 33 בירושלמי, יום הדין אינו מתואר כפנקסנוּת פרטית של מילולית . חישוב ועיתוי, של חטא ועונש, גזר דין, מחילה ותשובה ; תפיסה צרה של התחשבנות, של שכר ועונש, אינה עומדת במרכזו של יום הדין . על פי הירושלמי, ביום הדין אנו נבחנים אם השכלנו להיות שותפים של הקב"ה ולהמשיך את שכלול העולם בעזרת הכלים שהקב"ה נתן לנו ; אם הצלחנו להוציא מהכוח אל הפועל את הייעוד שהקב"ה הועיד לנו ; אם כבניו של הקב"ה אנו אכן ממלאים את 34 התפקיד והמטרה שלשמם באנו לעולם . חוה ; ועניין זה מעיד על מלאכת עריכה מחושבת ועקבית הנשארת נאמנה לתפ...  אל הספר
תבונות