2. בין חטא לתיקון

232 פרקי מועד באגדת הירושלמי חוה את העולם ואת האדם ממעלתם הגבוהה והביאה לעולם את 12 המוות . נוכח כל האמור שואלים המפרשים על מהות 'עונשה' של האישה . ה"עין יעקב" שואל : "אם כן מצינו חוטא נשכר, שעל שגרמה מיתה ניתנו לה מצוות אלו ! " . מוסיף ומקשה ה"יפה מראה" : "היאך ניתנו לכפרה מצוות דוגמת החטא ? והלא אין קטגור נעשה סנגור ! ", כלומר ראוי היה שיינתנו לאישה מצוות אחרות לכפרה, שלא מעניין החטא ! על כך עונה בעל "עין יעקב" : הדרך ישכון אור לצוות לה מצות באותו הדבר שקלקלה בראשונה . . . והזכיר לשון נתינת מצווה בכל אחד משלושת אלו לרמוז כי בכל עת שתבוא לְיָדה נתינת עיסתה וזמן נידתה והדלקת הנר תזכור מצוותו יתברך בכל אחת מהן ותהיה זריזה בהן וזה יהיה סיבה שלא תוסיף עוד לחטוא ולהחטיא את האדם . ומוסיף : אף על פי שנגזרה מיתה על האדם בסיבת אשתו, עדיין נשאר 13 וקלקלתו תקנתו . רצוני לומרמקום לשניהם לתקן עותתם . . . 12 ראו למשל במדרשים הבאים : "בשעה שברא הקב"ה את האדם הראשון טעו בו מלאכי השרת ובקשו לומר לפניו קדוש . . . ", ( בראשית רבה, פרשה ח ) ; "ויברא אלהים את האדם בצלמו, וכשבראו בראו מסוף העולם ועד סופו ....  אל הספר
תבונות