6. "בטוחים אנו באדון העולם"

218 פרקי מועד באגדת הירושלמי רגלו נחרב ועל רגלו ייבנה" . משפט זה מקבל משמעות שונה אצל כל אחד מהם : האיש רואה לפניו את המשיח, והאישה רואה את המזל הרע של תינוקה . ואכן, כמה שונה משפט מנחם זה מהתוכחה של האיש את האישה בסיפור שבירושלמי ( "והוא מה אכפת לו" ) . בפגישה השנייה, מבקש היהודי לברר "אותו תינוק מהו עושה", אך התינוק איננו . חלף זמן והמציאות השתנתה, אולם בעמדותיהם של גיבורי הסיפור לא חל כל שינוי . בשיחתם השנייה הם חוזרים על אותם משפטים שנאמרו בשיחה הראשונה, בהדגשה חוזרת של : "וכי לא אמרתי לך ? " . אין ציפייה, אין אכזבה, ואין גם ניסיון להיאבק בגורל . הכול ידוע מראש : "וכי לא אמרתי לך שעל רגלו מזלו ( שענייני מזלו קשים ) , אפילו משעה שבא לעולם בא ניחושו עימו" . ברוח זו מסתיים סיפורה של האם : "באו רוחות וסערות נשאוהו והלכו להם" . מבחינתה, המציאות הִתאמתה והלמה את ציפייתה, והיא ממשיכה — מתוך השלמה — לתלות את הדבר במזל הקשה שבו נולד הילד . האם מוותרת על בנה, ללא מחאה וללא מאבק . כמה שונה אם זו מהאם שבירושלמי, שהרוחות "חטפו אותו מידיה " כנראה לאחר מאבק שבמהלכו אחזה בתינוק בכוח . מנגד, גם ההל...  אל הספר
תבונות