5. הקהיית העוקץ ומיתון הדרמטיות

216 פרקי מועד באגדת הירושלמי 21 קיבל הסיפור תפנית משמעותית . כאגדה שנאמרה בבית הכנסת, 22 הפונה לקהל הרחב, נושאת הגרסה באיכה רבה אופי עממי יותר . האגדה במדרש, שנאמרה מול קהל רחב, הייתה צריכה להיאמר בקודים של ערכים ברורים, המעבירים מסר חד-משמעי, ולא יכלה להכיל את מורכבותה של האגדה בירושלמי . לשם כך, המספר באיכה רבה מקהה את חודו של הסיפור שבירושלמי, והוא עושה זאת דווקא באותן נקודות שמתוכן מזדקרת במיוחד המשמעות המורכבת של הסיפור בירושלמי . כבר בתחילת הסיפור, בשלב הפגישה בין הערבי והיהודי, הדו-שיח הדרמטי, הקצר, המקוטע והמצַווה שבירושלמי מוחלף באווירה מתונה ונינוחה הרבה יותר . הגיבור אינו מזוהה בתחילתו כ"בן יהודים" אלא הוא "איש אחד" ; ולפנינו מעין פגישה אקראית המתארת בהרחבה שתי דמויות המתוודעות זו לזו ומנהלות ביניהן דו-שיח חברי של שאלות ותשובות — מי אתה, מדוע, מניין אתה יודע — ובהמשך אפילו עזרה הדדית מתקיימת בין השניים ( "בעוד שהיה מתעסק עימו" ) . מתוך אותה אווירת שיתוף, מודגשת פחות הקוטביות בין דמויות היהודי והערבי, והמסר של דברי הערבי נבלע בתוך התיאור הכללי של המפגש ביניהם ומתקבל בדרמטיות ...  אל הספר
תבונות