3. האפילוג ומשמעותו

212 פרקי מועד באגדת הירושלמי — והמסקנה המתבקשת היא שישנה יד המכוונת את קורותיו של עם ישראל, ובסופם תבוא הגאולה כמתוכנן . באמצעות הסיפור שלפנינו, הירושלמי חושף את הלך הרוח שהיה קיים בעם לאחר החורבן . מתוך המציאות האנושית היומיומית, הסיפור מתאר את תחושת החורבן ובמקביל את הדחף המיידי לנסות לבנות מחדש את המקדש ולהכריז על בואו הקרוב של המשיח . ואכן, האמונה בגאולה הקרובה הייתה חזקה במיוחד בדורות שלאחר חורבן בית שני, כאשר בזיכרון ההיסטורי של מאות השנים שקדמו לו, שבעים שנות גלות בלבד הפרידו בין חורבן הבית הראשון לבניית הבית השני . ברקע הסיפור שלפנינו נשמע המתח האידיאולוגי בין גאולת 16 ומצטלצלים הדי דיוניהם של "בעִתה" לבין גאולת "אחישנה", 17 הסיפור חכמים בדבר חלקו של האדם בהחשת תהליך הגאולה . בירושלמי מבטא את גישת חכמים שלא ראו את הגאולה עומדת בפתח וביקשו להשיב את העם לשגרת חייו גם ללא מקדש . למול התקוות המשיחיות שנגוזו, דעתם של חלק מהחכמים הייתה נתונה לביצורו של היישוב היהודי בארץ ישראל, בהדגישם כי דווקא מתוך שמירה על המשך קיום החיים — שבהם האיש עובד את אדמתו והאישה מגדלת את ילדיה — תבוא הגאול...  אל הספר
תבונות