192 פרקי מועד באגדת הירושלמי לו בטול והפסק . ועוד, כי כל הדברים הטבעיים משתוקקים אל מקומם הטבעי . ואם היה הארץ לישראל מקום טבעי, והיו משתוקקים אל הארץ, היה נשאר זה נצחי . אבל היה כאן ההפך, שבכו בכיה של חנם, ולא רצו לבוא אל הארץ . לכן מורה זה שאין הארץ מקום הטבעי לישראל, ולכך לא היו נשארים שם . וזה שאמר שהיו בוכים בכיה של חנם, ומאסו בארץ חמדה, ודבר זה נקבע להם בכיה לדורות, שהיה גורם שגלו מן הארץ . כי הבכייה שהיו בוכים מורה שאין הארץ שייך להם לגמרי, כי חן מקום על יושביה ( בבלי, סוטה מז ע"א ) , וכל דבר משתוקק למקומו שהוא טבעי לו . והם בכו, וזה מורה כי אין הארץ שלהם לגמרי, ולכך גלו . ודבר זה מבואר מאד . ודווקא היה תולה בדור שיצאו ממצרים, כי התחלת ועיקר ישראל הוא הדור שיצאו, וכאשר מאסו בארץ חמדה נראה כי אין הארץ מקומם הטבעי לגמרי . על פי המהר"ל, חטא המרגלים, ועימו בכי העם, גרמו לנתק בתהליך היציאה ממצרים והכניסה לארץ ישראל . אותו שבר גרם לכך שהכניסה לארץ אינה נצחית ואיננה מובנת מאליה . הבכייה קטעה תהליך שאמור היה להיות טבעי ורציף ובכך הובילה לקשר מורכב בין עם ישראל לארצו . הבכייה גרמה להבנה ...
אל הספר