2. ארבע הדרשות הראשונות

152 פרקי מועד באגדת הירושלמי ר' בא סרונגיה ממשיך במהלכו של ר' אבהו ומבאר את דברי ר' יהודה על פי פסוק מספר זכריה : "והושִׁע ה' את אהלי יהודה בראשונה" . פשוטו של פסוק זה עוסק בשחרור ירושלים מהמצור ומנבא את ישועתן של ערי יהודה . ר' בא מתבסס על הכתיב החסר, "והושע", ודורש מילה זו כ"והיוושע" — כלומר כביכול יהא הקב"ה 9 כקודמתה, גם דרשה זו מהפכת את פשוטו נושע עם ישועת יהודה . של מקרא, והפועל המתאר את ישועת הקב"ה לעמו נדרש כישועה המכוונת כלפי הקב"ה עצמו . ר' זיכיי צועד גם הוא בדרך זו . הוא מציין פסוק מספר מיכה : "כי עתה תצאי מקריה ושכנתְבשדה" . המשכו של פסוק זה הוא "ובאת עד בבל, שם תִנצֵלי, שם יגאלך ה' מכף אֹיביִךְ" . בפרק זה מנחם מיכה את העם ומנבא שהקב"ה לא יעזוב את עמו גם כשיִגְלה מירושלים אל השדות . ר' זיכיי משנה את המילה "ושכנת" והופך 10 כלומר נוטל את הפועל "ושכנת" הפונה אותה למילה "ושכינתי", לבת ציון ומסב אותו כלפי הקב"ה . הדרשה משנה את המילה עצמה וכקודמותיה מהפכת את פשט הכתוב כשהיא ממירה את הנמען — מעם ישראל אל הקב"ה עצמו . גם חנניה בן אחי ר' יהושע נקט דרך זו, והסתמך על הדיבר הראשון מעשרת...  אל הספר
תבונות