150 פרקי מועד באגדת הירושלמי התנאים : בעוד באמירת "אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא" יש משום פנייה חד-כיוונית של העם לאלוקיו בבקשת ישועה והצלחה, הרי שדברי ר' יהודה, "אני והו הושיע נא", מתארים יחסים אחרים בין הקב"ה לעם ישראל . כפי שעולה מסוגיית הירושלמי, "אני" הוא כינוי לעם ישראל, ו"הוא" הוא כינוי לה', וכוונת הדברים היא תפילה שה' יושיע אותנו ואותו — את ישראל ואת עצמו . כביכול, ה' נמצא בצרה עם ישראל, בבחינת "עמו אנוכי בצרה" ( תהלים צא, טו ) , 4 במקום פנייה חד-כיוונית של ולכן ישועת ישראל היא גם ישועתו . מושיע ומתפלל-לישועה, מתאר הירושלמי את הקשר בין ישראל לאביהם שבשמיים כקשר הדדי ודו-סטרי . הקב"ה נמצא בצרה עִם 5 ישראל, ולכן תשועתם היא כביכול גם תשועתו שלו . את הגישה הזו מבקש הירושלמי להוכיח בדרכים דרשניות מיוחדות מתוך מקראות נוספים המובאים בהמשך הסוגיה . כפי שניווכח להלן, ייחודו של רצף מדרשי זה מבטא את תפיסתו היסודית של הירושלמי בדבר מהות הקשר בין הקב"ה לעמו . פירוש ירושלמי נועז זה, הרואה בתשועת ישראל גם את תשועתו של הקב"ה, הוא הרעיון המרכזי המתפתח בשרשרת המדרשים שבסוגיה שלפנינו . 4 ראו...
אל הספר