116 פרקי מועד באגדת הירושלמי בסיפור שבבבלי לגוף אנונימי ומרוחק שכל תפקידו הוא להאדיר על דרך הניגוד את כוחם של החכמים יחידי הסגולה המצליחים להביא לירידת הגשם — לא בזכות הציבור אלא למרות הציבור . כך, אותה נקודה המוצנעת בחלקו האחרון של הסיפור שבירושלמי הופכת לנקודה המרכזית בסיפור בבבלי . ההבדל בין תפילת היחידים בירושלמי ובבבלי בא לידי ביטוי לא רק בהיותה פומבית בבבלי ונסתרת בירושלמי אלא גם באופי התפילה ובתכניה . על פי הסיפור בבבלי, עיני הכול נשואות לחכמים המבטיחים לציבור מראש שיבוא מטר בזכותם . תפילתם של החכמים בבבלי מתקיימת בשני שלבים . בתחילה הם פונים לרקיע 20 פניך" בלשון שיש בה משום ציווי מפורש — "רקיע רקיע כסי ( בעננים ) — והרקיע אינו נענה ואינו מתכסה ; הסיפור אינו מפרש את סיבת אי-ההיענות ; וזו מובנת בהמשך באופן עקיף מהקשרו של 21 בהמשך האמירה הופכת לגערה הנאמרת בלשון קשה : הסיפור . "כמה עזין פני הרקיע" . לגערה קשה זו הרקיע מציית, הוא מתכסה בעננים והגשם בא . אופי הבקשה ודרך ההיענות לה מבטאים קודים אחרים ביחסי הגומלין שבין המבקשים לבין שומע הבקשה . בבבלי, הקב"ה אינו נענה לתפילת הצדיקים מ...
אל הספר