114 פרקי מועד באגדת הירושלמי הסיפור שהובא לעיל המתמקד אף הוא ( בניגוד לירושלמי ) בכוחם של היחידים להוריד גשם . ממרחק של מקום וזמן, הסיפור שבבבלי משיל מהעלילה את חד-פעמיותה המעוגנת בזמן, במקום ובנמענים מוגדרים ; נעדרים ממנו שמותיהם של המקומות הארץ-ישראליים ( ציפורי והדרום ) ; חסרה בו מעורבותו הרגשית-קיומית של הציבור בתוצאות התענית וודאי שאין בהמשכו עיסוק באופיים של אנשי ציפורי ואנשי הדרום שבמקומם מצויים אנשים אנונימיים ש"אמרו לו" . הסיפור בבבלי פותח אף הוא בהשוואה בין ר' חנינה לבין ר' יהושע בן לוי, אך ההשוואה אינה מנוסחת בהקבלות לשוניות משום שהיא אינה מעמתת תפיסות עולם מנוגדות כבירושלמי אלא תפקידה הוא לברור את הטוב מבין השניים העומדים להשוואה . 17 ומודה ואכן, ר' חנינה מתייחס באופן אישי לטענה שטענו כנגדו, בפירוש שר' יהושע בן לוי אכן גדול ממנו ואין להשוות ביניהם, "הא אנא, הא בר ליואי", וכפי שמפרש רש"י במקום : "הוא איש אחד ואני איש אחד והוא עדיף ממני" . תשובה זו מסיטה את הסיפור בבבלי לאפיק שונה לחלוטין : בעוד מטרת הסיפור בירושלמי היא להראות ששני החכמים שווים בחשיבותם ושניהם אינם שקולים מול...
אל הספר