108 פרקי מועד באגדת הירושלמי ר' חנינה עומד מול אנשי ציפורי במטרה ללמד אותם כי האחריות לעצירת הגשמים מוטלת על הציבור עצמו והיא נגזרת ישירות ממצבו הדתי-מוסרי . בשלב הראשון, מתוך פירוש של המציאות, אנשי ציפורי תולים את ההיענות לתפילה באישיותם של צדיקי הדור : ר' יהושע בן לוי מוריד גשמים לדרומיים, ור' חנינה 7 בשלב השני, כשגם ר' יהושע בן לוי אינו עוצר גשם מן הציפוריים . מצליח להוריד גשם בציפורי, ר' חנינה יוצר תפנית בצורת המחשבה של אנשי ציפורי ומבקש לסתור את תפיסת עולמם : "לא ר' יהושע בן לוי מוריד גשם לדרומיים ולא ר' חנינה עוצר גשם מן הציפוריים ; אלא הדרומיים ליבם רך ושומעים דברי תורה ונכנעים, והציפוריים ליבם קשה ושומעים דבר תורה ואינם נכנעים" . בתפיסת עולם חדשה זו המושא הופך להיות הנושא, והאחריות לעצירת הגשמים ולירידתם עוברת ממגרשם של החכמים למגרשו של הציבור . ר' חנינה מלמד את אנשי ציפורי על חשיבותה של התשובה ועל כוחו של הציבור כגורם מרכזי ועיקרי בהיענות לתפילה ובירידת הגשם ; הוא יוצא כנגד התפיסה שלפיה החכמים בגדולתם יכולים — בכל מצב — להתעלם מחטאי הציבור, להתפלל ולשנות את רוע הגזרה . שלב אחר...
אל הספר