106 פרקי מועד באגדת הירושלמי היסודית של הסוגיה היא שכל אותן צרות — בייחוד עצירת גשמים — באות כעונש על חטא, וכלשון הירושלמי ( תעניות פ"ג ה"ג ) : "בעוון ארבעה דברים הגשמים נעצרין" ; ולעומת זאת "בזכות שלושה דברים הגשמים יורדין" ; ובהתאם לכך, ביטול הגזירה של עצירת הגשמים ייעשה על ידי חזרה בתשובה של הציבור או בזכותם של 5 היחידים שבדור שצדקתם עומדת להם ותפילתם נענית . בתענית ובתפילה על עצירת גשמים היענותו של הקב"ה לתפילה ( או אי-היענותו ) באה לידי ביטוי במציאות המוחשית המיידית : "וירד גשם" או "ולא ירד גשם" . למעשה, תוצאותיה של התפילה משמשות בעקיפין כמדד מסוים לגבי טיבם של המתפללים ויכולתם להביא את הגשם — במיוחד כשמדובר בגדולי הדור הקוראים לתענית והם והציבור מצפים שתפילתם תיענה . בנקודה זו עולות שאלות יסוד הנוגעות למתח בין דרכי הנהגת הקב"ה את עולמו לבין ניסיונם של יחידים לשנות את רוע הגזרה ; למתח בין כוחה של תפילת הרבים לבין תפילתם של היחידים הראויים לכך ; למתח בין מידת הענווה של היחידים, המצפים שתפילתם תיענה, לבין פרסום הצלחתם ; למתח בין שני חכמים שתפילתו של האחד נענתה ושל השני לא נענתה ; למ...
אל הספר