104 פרקי מועד באגדת הירושלמי מילה דאורייא ומתכנעין, וציפוראיי ליבהון קשין ושמעין מילה דאורייא ולא מתכנעין . מי עליל תלה עינוי וחמא אוירא שייף . אמר : עד כדון הכין ? ! מיד נחת מיטרא . ונדר על גרמיה דלא למיעבד כן תובן . אמר : מה, אנא מימור למרי חובא דלא יגבי חובא ? ! [ = פעם אחת הצטרכו לעשות תענית ( בציפורי ) ולא ירד גשם . עשה ר' יהושע בן לוי תענית בדרום . וירד גשם . והיו אנשי ציפורי אומרים : ר' יהושע בן לוי מוריד גשמים לדרומיים, ור' חנינה עוצר גשם מן הציפוריים . נצרכו לעשות תענית נוספת . שלח ( ר' חנינה ) והביא את ר' יהושע בן לוי . אמר לו : ישגיח אדוני לצאת עימנו לתענית . יצאו שניהם לתענית ולא ירד גשם . נכנס ואמר לפניהם ( ר' 1 לא ר' יהושע בן לוי מוריד גשם לדרומיים ולא ר'חנינה ) : חנינה עוצר גשם מן הציפוריים ; אלא הדרומיים ליבם רך ושומעים דבר התורה ( דברי תוכחה ) ונכנעים, והציפוריים ליבם קשה ושומעים דבר התורה ואינם נכנעים . כשעלה, תלה עיניו וראה שהאוויר זך ובהיר . אמר : עדיין כך ? ! מיד ירד גשם . ונדר על עצמו שלא לעשות כן שוב . אמר : מה, וכי אני אומר לבעל החוב שלא יגבה חובו ? ! ] ב ב ל י ...
אל הספר