4. שמחה וכבוד

90 פרקי מועד באגדת הירושלמי "כושר" . בתחילה מתאר המדרש את דוד הרואה כיצד שאול מתנהג בצניעות יתרה, גם כשהוא מצוי במקום סתר . דוד מבין שהצניעות הזו אמיתית ואינה "צניעות לראווה" ; ולפיכך אומר שהוא אינו יכול לגעת בגופו הצנוע של צדיק זה . דוד אומר לשאול : "ביום ההוא ראו עיניך אשר נתנך היום בידי במערה ואומר להרגך" ( שמואל-א כד, י ) . במפגש ביניהם חל תהליך של ראייה הדדית : דוד ראה את התנהגותו של שאול, ושאול ראה את תגובתו של דוד . הייתה זו ראייה הדדית שבה כל אחד מהצדדים הבין והפנים את המשמעות העמוקה של המראה שראה ; ראייה ללא שיתוף של גורם חיצוני זר — לא "הראה לפני", ולא העם "רואים אותו" . במפגש בלתי-אמצעי זה, מבין דוד שאפילו בסתר מתנהג שאול כמלך אמיתי ובהתנהגות זו הוא ניכר כ"משיח ה'" . זוהי ההתנהגות המונעת את דוד מלפגוע בשאול . נראה שתיאור זה — של צנעה במקום סתר — מובא כניגוד למקרים שבהם הראו חכמים התנהגות מסוימת בפרהסיה . מקומו של מדרש זה ברצף המדרשים יובן בהמשך . על רקע תיאור המפגש בין שאול ודוד, מתעצם שבעתיים הקטע הבא העוסק בדיאלוג בין מיכל ודוד בעקבות שמחת דוד בטקס העלאת ארון ה' לעיר דוד ....  אל הספר
תבונות