3. חשיפה והצנעה, עקב ואגודל

88 פרקי מועד באגדת הירושלמי במערה ואמר להרגך" ( שם, יא ) : "ואחוס עליך" אין כתיב כאן 9 אלא "ותחס עליך" — צניעותך חס עליך . "ויאמר דוד אל מיכל לפני ה' אשר בחר בי מאביך" ( שמואל-ב ו, כא ) וגו' . "ונקלותי עוד מזאת והייתי שפל בעיני ועם האמהות אשר אמרת עמם אכבדה" — שאינן אמהות אלא אימהות . ומה נענשה ? "ולמיכל בת שאול לא היה לה ולד עד יום מותה" ( שם, כג ) . והא כתיב "הששי יתרעם לעגלה אשתו" ( דברי הימים-א ג, ג ) . שגעת כעגלה ומתה . הירושלמי מתאר תחילה אירועים של ריקוד בשמחת בית השואבה ובשמחות אחרות שבהן השתתפו חכמים שונים . בהמשך, מתבונן המדרש בראייתו של דוד את הנהגותיו של שאול המלך ובראייתה של מיכל את שמחתו של דוד בטקס העלאת ארון ה' לעיר דוד, ובראייתו של דוד את ראייתה של מיכל . יחסי הגומלין הנרקמים בין המקרים השונים והעמדתם אלו מול אלו מובילים למסקנה 10 נדון עתה ברצף הרעיונית שאליה חותרת הסוגיה המדרשית כולה . המדרשים מתוך עיון במבנה הרעיוני והלשוני שלו . לפנינו שני סיפורים הפותחים בניסוח זהה : "אמרו עליו על רבן שמעון בן גמליאל ש . . . " ; "אמרו עליו על בית שאול ש . . . " . הפתיחה הזהה מאפשרת...  אל הספר
תבונות