72 פרקי מועד באגדת הירושלמי לאחר פירוט הדעות השונות בדבר נוסח הווידוי, מביאה הגמרא את דבריו של מר זוטרא שקבע כי אין צורך לומר את כל הנוסחים הללו וכי עיקרו של הווידוי הוא המילים "אבל אנחנו חטאנו", ולפיכך אם אמר מילים אלו, יצא ידי חובה . כחיזוק לדעה זו, מובא מעשה באמורא שמואל שישב בעת התפילה וכשהגיע שליח הציבור למילים "אבל אנחנו חטאנו" — עמד ממקומו ; ומכאן שמילים אלו הן אכן עיקרו של הווידוי שכן את הווידוי צריך לומר בעמידה . מסקנת הבבלי אפוא היא שעיקר הווידוי הוא ההודאה בחטא, "אבל אנחנו חטאנו", ורק היא צריכה להיאמר בפה . גם הקבלה לעתיד אינה נזכרת בנוסח הווידוי שבבבלי, כפי 16 שכבר העיר בעל "עלי תמר" : והנה בסדר הוידוי הארוך בשמונה-עשרה של יום הכיפורים לא נזכרת הקבלה על העתיד בכל סדר הוידוי אלא בסופו בלשון של תפלה, יה"ר וכו', שלא אחטא עוד . ואמנם לאחרי התבוננות נראה שישנה בזה מחלוקת בין הבבלי לירושלמי אם יש לומר בווידוי כשם שעשיתי איני עושה, או די רק בחרטה על העבר . . . הנה מפורש שאין לומר בווידוי שוב לא אעשה, שמא לא יוכל להתגבר על יצרו ויוסיף על חטאיו גם החטא שחטא בוידוי הפה, ולפיכך תקנו ה...
אל הספר