1. הווידוי בירושלמי

70 פרקי מועד באגדת הירושלמי מתוך אותה הכרה בחטא, נשמעת החרטה ועימה החלטה שיש בה משום קבלה לעתיד : "וכשם שעשיתי איני עושה" . המתוודה מבקש לנתק עצמו מכל עברו ולחולל שינוי יסודי בכל התנהלות חייו, מתוך נטילת אחריות אישית על הרעה שבה עמד, על הדרך שבה הלך ועל המעשים שעשה . נטילת האחריות על העבר וההחלטה לגבי תיקון הדרך בעתיד באים לידי ביטוי גם בלשון יחיד שבה מנוסחים הדברים : "חטאתי", "עשיתי", "הייתי עומד", "הייתי 12 מהלך", "איני עושה" . מתוך תחושה של קרבת אלוקים, יחד עם הכרה בעומק החטא, נאמרת גם בקשת הסליחה החותמת את הווידוי : "יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתכפר לי על כל פשעי ותמחול לי על כל עונותי ותסלח לי על כל חטאתי" . בקשת הסליחה נאמרת באותה נימה אישית : "תכפר לי", "תמחול לי", "תסלח לי" . על פי הירושלמי — ובניגוד לבבלי, כפי שנראה להלן — בקשת הסליחה היא חלק בל-יינתק מתהליך הווידוי, והיא מזמינה את הקב"ה, יוצר האדם, לקיים את חלקו באותו דו- שיח ישיר שבין האדם לבוראו . בקשת הסליחה היא תכליתו של הווידוי כולו, והסליחה יכולה להינתן על ידי אדון הסליחות לבדו . מתוך התקווה לסליחה, הבאה מלמעלה למטה, יכול ...  אל הספר
תבונות