63 פרק ג ר "תשובה של רמיות עשו אנשי נינווה" : התשובה הרצויה על פי הירושלמי דרכו של הירושלמי ייחודית בהקשר זה משום שהיא נוגדת 21 אפילו את האמור במשנה, המשבחת את מעשיהם של אנשי נינווה . יש שניסו להבין את דברי הירושלמי על רקע התקופה שבה נאמרו, ואף ייחסו לעובדה זו משמעות היסטורית . א"א אורבך לדוגמה סבר כי העניין קשור בוויכוח היהודי-נוצרי וכי "הערך המיוחד שהכנסייה הנוצרית ייחסה לתשובת אנשי נינווה, הוא שחייב את המעטת דמותה ; לכן בירושלמי היא הפכה לתשובה של רמאות, לדוגמא חיצונית ובלתי שלמה . ההכרח הפולמוסי הצדיק את הסטייה 22 לדבריו, תשובתם של אנשי מהדרשה העתיקה ואף מדברי המשנה" . נינווה נתפסה באופן שונה לחלוטין בארץ ישראל על רקע השימוש שעשו ראשוני הנוצרים בסיפור מקראי זה . בשונה מארץ ישראל, הנצרות לא הייתה כוח של ממש בבבל, בימי האמוראים, ועל כן "לא היה אכפת להם לאמוראי בבל אם דרשותיהם לספר יונה ותפיסתם את תשובת אנשי נינווה והבלטת הניגוד שבינה לבין קשיות עורפו 23 של ישראל יכלו לשמש חומר רצוי לדרשנים נוצריים" . ייתכן שאכן ניתן להבין את דברי הירושלמי גם על רקע התקופה שבה הם נאמרו, אולם יחד עם זא...
אל הספר