60 פרקי מועד באגדת הירושלמי אלא תשובה ומעשים טובים גורמים", והדוגמה לכך היא מעשיהם של אנשי נינווה, המפורטים בהמשך . לעומת זאת, הדרשה שבירושלמי העוסקת בתשובת אנשי נינווה מובאת כחלק משרשרת דרשות שמטרתן לענות על השאלה : באיזה 18 בתחילה מובאים פסוקים מנבואת ישעיהו צום הקב"ה חפץ ? ( "פתח חרצובות רשע", "פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית" ) ; לאחר מכן באות דרשות המתארות כיצד בכי אמיתי, כפיפות קומה, ולב שבור גורמים לתשובה ומביאים לירידת גשמים ( "עלה שבר [ = בכי ] מלמטן — מיד הגשמים יורדין . . . כפו עורפן לתשובה 19 ואחריהן מובא סיפור המתאר את דברי — מיד הגשמים יורדין" ) ; הכיבושין של ר' ברכיה שהצליחו להביא את שומעיהם לידי בכי ובכך לגרום להורדת גשמים : "ובכון ובכון ונחת מיטרא [ = ובכו ובכו וירד גשם ] " . בעקבות העיסוק במעלתו של הבכי, כמבטא את שברון הלב המניע את התשובה, וכניגוד לתשובה פנימית זו, מביא הירושלמי את תשובתם של אנשי נינווה . בכך הוא מבקש להזהיר מפני מצב שבו נשמעים בכי וזעקות רמות, אולם הללו באים מתוך רמייה . בניגוד לסיפורים הקודמים המתארים את מצבם הנפשי-פנימי של החוזרים בתשובה ( הא...
אל הספר