5. "היצֵֹר יחד לִבּם המבין אל כל מעשיהם"

44 פרקי מועד באגדת הירושלמי דרשות שונות דרשו חז"ל על פסוק זה : "א"ר לוי : היוצר יחד כבר הבין את כל מעשיהם" — משעה שה' ברא את לבבות בני אדם, כבר ידע את כל מעשיהם העתידיים . דרשתו של ר' אלעזר הבאה אחריה, מוסיפה משל המבאר וממחיש את דברי ר' לוי : "מה נוח ליוצר הזה לעשות מאה קנקנים או להסתכל בהן ? לא להסתכל בהן ? ! " . לפנינו שאלה רטורית : מה קל יותר ליוצר הקנקנים — לעשות את הקנקנים או להתבונן עליהם לאחר שסיים לעשותם ? התשובה ברורה : ודאי קל יותר להתבונן עליהם . בנוהג שבעולם שאחר שמסיים היוצר את יצירתו, בודק הוא את קנקניו החדשים על ידי הקשה בדפנותיהם או על ידי הסתכלות בהם, וכך מבחין בין קנקנים יפים לבין קנקנים רעועים ; שונה ממנו הקב"ה, יוצר האדם, המבין את מעשיו כבר 22 הקב"ה מתבונן בנו ומבין את מעשינו כבר משעה שיצר אותו . מתחילת יצירתנו ; כיוצר, הוא יודע ו'מבין' את תוכֵנו ומהותנו ו'הבנה' זו מביאה אותו לדון את האדם לכף זכות . ר' ברכיה מפרש את המילים "היוצר יחד לבם" בדרך אחרת : יוצר האדם רוצה שיהיה לאדם לב אחד אליו . דרשתו של רבי ברכיה מתארת את מרחב ההדדיות שבין היוצר ליציריו . הקב"ה יצר את בנ...  אל הספר
תבונות