40 פרקי מועד באגדת הירושלמי ו"אוכלין ושותין ושמחים", וכל זאת משום שיודעים שגם אם אינם זכאים על פי דין, "הקב"ה עושה להן ניסים", דן אותם לכף זכות וקורע את גזר דינם . ממדרש זה עולה כי על פי הירושלמי, כפרת יום הכיפורים מתרחשת מתוקף קדושת היום, ובכוח סגולתה של 17 חלק זה של המדרש נוסף על ארץ ישראל לכפר גם ללא תשובה . קודמיו וממשיך את אווירת הפיוס והקִרבה המלווה את יום הדין בירושלמי . הדרשה השנייה פותחת אף היא בהשוואה ניגודית המעמידה את "אומה זו" כנגד ה"נוהג שבעולם" והפעם בנוגע לקביעת מועד יום הדין : הנידון — ולא הדיין — הוא הקובע את תאריך הזימון לדין . בעניין זה, הקב"ה, הדיין והשליט, כפוף להחלטתו המחייבת של בית דין של מטה . הירושלמי מלמד כי בית דין של מעלה מחכה להכרעת 18 הוא ממחיש זאת בית דין של מטה בדבר קביעת עיתוי המשפט . בתיאור ציורי הלקוח כולו מתוך אולם בית המשפט : "הקדוש ברוך הוא אומר למלאכי השרת : העמידו בימה, יעמדו סניגורין, יעמדו קטיגורין, שאמרו בני היום ראש השנה" ; ואילו נמלכו ישראל לעבר את אלול ולקבוע את ראש השנה למחר, "הקדוש ברוך הוא אומר למלאכי השרת : העבירו בימה, יעברו סניגורין,...
אל הספר