1. "מאדם ואילך — בצלמנו כדמותנו"

18 פרקי מועד באגדת הירושלמי המתייחס לבריאת האדם בלשון יחיד : "אמר להן : 'ויבראו אלהים את האדם בצלמם' אין כתיב כאן, אלא 'ויברא אלהים את אדם בצלמו'" . על צורת הוויכוח הזו עם המינים מעיד ר' שמלאי עצמו בהמשך המדרש : "כל מקום שפרקו המינים, תשובתן בצידן", כלומר בכל מקום במקרא שהמינים מצאו בו ראיה לשיטתם, המקרא עצמו סותר את ראייתם . תשובתו של ר' שמלאי אינה מיישבת את דעת תלמידיו . הללו, הנוכחים בוויכוח, טוענים כנגדו : את המינים "דחית בקנה", 5 מעבר 4 אך "לנו מה אתה משיב" ? כלומר פטרת בתשובה קלושה, להתנצחויות המילוליות — שאולי תואמות את אווירת הוויכוח אך ניכר שאין בהן ממש — מבקשים התלמידים לדעת את התשובות האמיתיות לשאלת המינים . באמצעות התשובות הניתנות לתלמידים, פורס הירושלמי בתמציתיות האופיינית לו את משנתו הרעיונית לגבי בריאת האדם ומקומו בבריאה . תשובתו של הירושלמי בנושא 6 ותואמת את גישתו זה שונה מכל מכלול הפרשנויות המקובלות, 4 ראו אור ישרים על אתר . 5 כך הסביר ביטוי זה בעל עלי תמר במקום : "וביאורו — לזה או לאלו שאינם בקיאים בהלכה ובפירוש המקרא יכול אתה לדחותם בקלות ואפילו בקנה, מפני שהם חלשים ...  אל הספר
תבונות