שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו: הרב אבורביע, הרב שלוש וסידור “שלום ירושלם"

חסידים, מקובלים ואנשי מעשה 189 יוסף הספרדית וישיבת “טובו ישבעו" המערבית – ובמקביל השתלבו בפעילות רבנית וציבורית בוועד עדת המערבים ובהנהגת העדה המקומית . בהמשך השנים שימשו שניהם, בזמן זה או אחר, גם כשד"רים של עדתם לקהילות צפון אפריקה, ובחלק האחרון של חייהם שימשו ברבנות מקומית : הרב אבורביע כרבה הספרדי של פתח תקווה, והרב שלוש כרבה של העדה המערבית בירושלים . סידור “שלום ירושלם" שהפיקו השניים – כמו מרבית הסידורים הספרדיים בני הזמן – היה קטן ממדים באופן יחסי, וכלל שני חלקים עיקריים : 155 עמודים ובהם כלל התפילות לימות החול, לשבתות ולחגים, ו- 24 עמודים נוספים, שנשאו את הכותרת “ספר תהלות לאל", וכללו פיוטים ובקשות לחגים ולמועדים – חלקם בעברית וחלקם בערבית-יהודית . הסידור עצמו היה אמנם סידור ספרדי לכל דבר, ואולם כותרת המשנה שנלוותה לו – “כמנהג ק"ק ספרדים יוצאי המערב והמזרח" – רמזה על שיטתו האידאולוגית העקרונית והעקבית של הרב אבורביע, שככל הנראה ביקש כבר אז להתחיל בהתכת כלל נוסחי התפילה הספרדיים והמזרחיים בארץ ישראל, וליצור נוסח תפילה מאוחד . זאת, תוך שהוא קורא להכפפה של כלל הנוסחים הלא אשכנזיים ...  אל הספר