מדף חמישי חסידים, מקובלים ואנשי מעשה

178 הסיווג הראשוני של סידורים, נעשה בדרך כלל על פי נוסח התפילה הנכלל בהם, ולפיכך גם על פי הקהילות והעדות שאליהן פונה כל סידור . ואולם, כמתואר בהרחבה בפרק המבוא, סיווג זה כשלעצמו רחוק מאוד מלהספיק, על פי רוב . זאת, הן מחמת העובדה שכל אחד מאבות הנוסח הקלאסיים של התפילה היהודית האורתודוכסית, כולל בתוכו מספר לא מבוטל של גוונים ובני גוונים שונים זה מזה, והן מאחר שישנם לא מעט סידורים שייחודם העיקרי – ולעיתים עצם ההצדקה להפקתם – תלוי לאו דווקא בנוסח התפילה עצמו, כי אם באחד הרכיבים הנלווים עליו, והופכים כל סידור ליצירה ייחודית וחד-פעמית . רכיבים ייחודיים מעין אלו תלויים על פי רוב בזהותו האישית של העורך, ובעולמות ההלכתיים, הרוחניים והאידאולוגיים שמהם צמח ושאותם הוא מייצג . הזהות שבין דמותו של העורך לבין עיצובו של הסידור היא לעיתים כה משמעותית, עד כי פעמים רבות מכונים סידורים לא בשמותיהם הרשמיים, כי אם בשמם של עורכיהם – גם אם אלו אינם מצוינים בהבלטה על שער הסידור . אכן, גם חלק ניכר מכלל הסידורים שראו אור בארץ ישראל במאה השנים האחרונות – אינם מתייחדים דווקא בנוסח התפילה או בדקדוקו, הנראה לעיתים כ...  אל הספר
תבונות