פותח סידור | הסידור הארץ-ישראלי בעת החדשה 176 יותר, הנערכים בליל יום ירושלים וכוללים מטבע הדברים תפילה, סעודה משותפת, ובילוי במרחבים שלא תמיד נוח לשאת בהם סידור קשיח ועב כרס . ואכן, הסידור כולל את פרקי התהלים הנאמרים בקהילות רבות לפני תפילת ערבית ; את התפילה עצמה במלואה ( בנוסח ספרד, הכמו-ממוצע ) ; את פסוקי ההודאה שבסיומה ; ואת התוספות העיקריות הנוהגות בתפילות היום : הלל שלם בברכה, קריאת הפטרה לנוהגים בה, ותפילות לשלום המדינה, לשלום החיילים ולזכרם . בסוף הסידור מובאת – כמתבקש, לנוכח אופיים של האירועים הקהילתיים הנערכים בו, ואופייה של ההוצאה – גם ברכת המזון, זאת הפעם בשני נוסחים ( אשכנזי וספרדי ) , שבזה האחרון קבועה גם בקשה מעניינו של יום : “הרחמן הוא יחיינו ויזכנו ויקרבנו לימות המשיח, לבניין בית המקדש ולעולם הבא" . האם ראוי הוא יום ירושלים לסידור מלא משל עצמו ? מסתבר שכן . והאם עושים אנו די על מנת להבהיר לעצמנו ולסביבתנו את משמעותו של היום לעולמנו האישי, הקהילתי והרוחני ? ייתכן שלא מספיק . ואולי דווקא משום כך, ולמרות שההתחלה צנועה במיוחד, אני מרשה לעצמי לשמוח על הופעתו של הסידור הנפרד ...
אל הספר