סידור ממלכתי שהקדים את זמנו? “תפלת ישראל" (מאת ד"ר שמעון פוגל)

מדור המדינה לדור הגאולה 145 גולדשמידט מלהציג לעיתים גם נוסחים חילופיים, אפילו בברכות תפילת העמידה . נוהג זה, שאינו זר למסורת הדפסת הסידורים במזרח אירופה, עורר עליו ביקורת לא מבוטלת . הוא, מצידו, ענה כי הוא סבור שהמתפלל הנבון מסוגל להתמודד עם סוגריים באמצע ברכה, וכי התועלת שביכולת לעקוב אחר החזן המשתמש במגוון סידורים אחרים, עולה על אי הנוחות שבדבר . יחד עם זאת, יש להזכיר שבהקדמתו מנה גולדשמידט עצמו את השיבושים הרבים שהכניסו מדפיסים לא זהירים לנוסח התפילה בגלל השימוש בסוגריים – טעויות שהוא עצמו עמל לנכש . האופי האידאולוגי של הסידור ברור למדי : כבר על שערו מצוין כי הוא “בצירוף תוספות שהושמטו ביד הצנזור ותפילות הנהוגות במדינת ישראל", וכך אכן כלולות בו התפילות הלאומיות – תפילה לשלום המדינה בשבת וסדר התפילות ליום העצמאות ( בגרסת הרבנות הראשית ) . בהקדמה, שהיא למעשה מבוא קצר ונאה להתהוות נוסח החסידים ובעיותיו המרובות, מציין גולדשמידט כי “לארצנו הקדושה יש חשיבות מיוחדת למהדורה שכזו", ומסביר כי בעוד שבאירופה היה נוסח החסידים נהוג רק אצל חסידים, הרי שבארץ ישראל נקבע נוסח זה לאזור הגליל עוד מימי ...  אל הספר
תבונות