הרגע של כותבי התפילות: “תפארת ציון החדש", תחזקנה, ותפילת הנוטעים שנשכחה

מדור המדינה לדור הגאולה 143 אמנם, עיצובו הפנימי של הסידור דק הממדים היה צנוע מאוד, והוא נשען במידה רבה על סידורים אשכנזיים קודמים, דוגמת “אור מציון" ודומיו . אך בחלקו האחרון נוסף כמתבקש קובץ בן שמונה עמודים, שבו נכללו כלל התפילות ההולכות ונפוצות בהדרגה ברחבי המדינה הצעירה : סדרי התפילה ליום הזיכרון וליום העצמאות ; תפילות לשלום המדינה, הנשיא והעולם ; אזכרות לקדושי השואה המיועדות ל"צום עשירי בטבת" ; ולצידן תפילה נוספת, מוכרת הרבה פחות, המוקדשת לעולם הצומח והנטיעות והמיועדת לט"ו בשבט . על פי הנכתב בסידור, התפילה הייחודית “נוסדה ותוקנה מטעם משרד הדתות והרבנות הראשית לישראל לנטיעות ט"ו בשבט, הנערכות בכל רחבי ארצנו, על ידי הקרן הקיימת לישראל" . ואולם, שלא כמו “תפילת הנוטע" הקצרה שחיבר בשעתו הרב ב"צ עוזיאל, תפילה זו עשירה ומפורטת בהרבה, וקושרת גם בין עולם הצומח לבין צמיחת הגאולה . תוך כך, הרשה לעצמו המחבר היצירתי ( הרב מרדכי הכהן, איש משרד הדתות ) לקשור בין פסוקי התנ"ך לבין “תחזקנה", שירו הקנוני של חיים נחמן ביאליק ואחד מהמנוני תנועת העבודה : מה רבו מעשיך ה', כלם בחכמה עשית . עליונים ותחתונים...  אל הספר
תבונות