על משמרת “כְּניס בַּית אַלְאוּסְטאַ": הרב יוסף צובירי וסידור “כנסת הגדולה"

פותח סידור | הסידור הארץ-ישראלי בעת החדשה 118 נוסח התפילה שנהג בבית הכנסת היה הנוסח השאמי ( המבוסס בעיקרו על נוסח התפילה הספרדי, וכולל מרכיבים קבליים רבים ) , אך התפילה בו כללה גם מנהגים ייחודיים לכלל בתי הכנסת בצנעא – על כל נוסחאותיהם . בראשית המאה העשרים עמד בראש הישיבה ובית הכנסת הרב סעיד עוזרי ( 1869 - 1954 ) , שבסוף ימיו זכה לעלות ארצה ולהתיישב בירושלים, בשכונת הקטמונים . תלמידו המובהק, הרב יוסף צובירי ( 1916 - 2000 ) , עלה ארצה כבר בראשית שנות הארבעים, ועד מהרה הפך לאחד הרבנים התימנים הבולטים בארץ, ולרבה של העדה התימנית בתל אביב ובסביבתה . בשנת 1976 הוציא לאור את המהדורה הראשונה של סידורו “כנסת הגדולה" – שלימים הורחב לארבעה כרכים הכוללים את כל תפילות השנה – ושעליו אף זכה בפרס ליצירה תורנית-הלכתית . לנוכח ערבוב המנהגים והמסורות שהתרחש עם העלייה לארץ – וראשית חינוכם של בני הדור הצעיר במוסדות תורניים שאינם תימניים – בעת עריכת הסידור הקפיד הרב צובירי בראש ובראשונה על שימור הנוסח התימני-השאמי בכללו, אך גם על שימורם של מנהגי צנעא, ועל הנצחתם וקביעתם של מנהגי בית הכנסת שבו גדל והתחנך – ...  אל הספר