דברים שבכתב: סידור “שערי תפילה" והוצאת פאר הקודש

בין ספרדים לעדות המזרח – זהות, תודעה, עדתיות 101 בשער הסידור המחודש נכתב כי הוא נערך “כמנהג הספרדים ובני עדות המזרח", וכי הוא כולל את כל תפילות ימות החול ; את התפילה לארבע התעניות וכן “קטעי תפילה ותוספות שונות לפי מנהג הספרדים" . כמו כלל סידורי ההוצאה, הרואה עצמה כדתית וציונית גם יחד, כולל אף הוא את התפילות לשלום חיילי צה"ל ולשלום המדינה במקומן, מיד לאחר פתיחת ההיכל . גם התפילות ליום העצמאות שולבו בקצרה בחלקו האחרון של הסידור, לצד תרגום הקדיש לשפה העברית, והדפסתו במקביל גם באותיות לועזיות . כן שולבה בפתח הסידור הסכמת הראשון לציון דאז, הרב אליהו בקשי דורון, שבה נכללה ( אגב הברכות המקובלות ) קביעה הלכתית ועיצובית מעניינת : “שיש להימנע מלהדפיס סידורים ובהם תמונות של צדיקים על כריכת הסידור, לפי שיש בכך מכשלה שהתמונות נמצאים בבית הכנסת על עמודי התפילה ולא פעם העם כורעים ומשתחווים כנגדם" . חשש נוסף מעין זה – מטעויות המתרחשות מבלי משים בבית הכנסת – היה זה שעמד ברקע הבחירה האסתטית הייחודית ביותר של עורכי הסידור . כמו כלל סידורי ההוצאה, “שערי תפילה" מודפס אף הוא באותיות גדולות וברורות, כדי להקל...  אל הספר
תבונות