המולד המחודש של הירח בן יומו: סידור “אשי ישראל"

ישן, חדש ומה שביניהם ‑ סידורי היישוב האשכנזי 69 שנלוו על נוסח התפילה עצמו : פירוש “אבני אליהו", שנסדר בידי הרב לנדא, והתבסס על כתביהם של הגר"א ובנו ; ופירוש “שיח יצחק" של שותפו, שהתמקד ב"באור שמות הנרדפים הכפולים, על דרך המוסר והרחבת עיקרי אמונה" . אלא שמאלצאן ביקש לזקק באופן נוסף את נוסח התפילה הנכלל בסידור, וכך בא לעולם פתרון עיצובי ייחודי ומפתיע למדי . במרכז דף השער של הסידור, הדגישו השותפים כי נכללת בו גם “הוספה חדשה : ציון וסימן על שוא נע ( לפי דעת הקדמונים והגר"א זל"ה שאחר תנועה קלה היא שוא נח ) בתמונת ירח בן יומו כזה, על אות השואית מלמעלה" . כיום, הדגשת השווא הנע היא רכיב מקובל ונפוץ למדי בסידורים רבים, ואולם בעת הופעתו של סידור זה לא היה הדבר מקובל כלל . יתר על כן, לרשות המדפיסים לא עמדה האפשרות הטכנית לייצר עיבוי מיוחד של סימן השווא הרגיל, או להדגישו באופן אחר כפי שנעשה בימינו . לפיכך החלו אלו תרים אחר סימן דפוס הקיים בלאו הכי באמתחתם, אך כזה שכמעט לא נעשה בו שימוש אחר, ושניתן יהיה לייחדו מחדש, לראשונה, לצורך השווא הנע . משכך הוחלט לעשות, הייתה הבחירה בסימן הטעם של הירח בן יומ...  אל הספר
תבונות