ישן, חדש ומה שביניהם ‑ סידורי היישוב האשכנזי 59 כך למשל, כבר בעיון ראשוני מתגלה העובדה כי ב"מקור הברכה" אין עוד כל שימוש בכתב רש"י האהוב והמקובל : לא בתפילה עצמה, לא בהקדמות השונות לסידור, ואף לא בהוראות הקצרות המלוות את קטעי התפילה . בחירה זו להיצמד לכתב המרובע ( “הכל סודר מחדש באותיות גדולות ובהירות" ) אינה חסרת משמעות ואף אינה חסרת הקשר : היא משקפת נאמנה את המעבר ההולך ונשלם של כלל ספרי הקודש – על כל תחומיהם – לאותיות מרובעות, ואת הותרתן של אותיות כתב רש"י בעיקר בין דפי הגמרא עצמה . זאת, חרף מחאות שהושמעו סביב הדבר בעשרות השנים האחרונות, מפי גורמים שמרניים במיוחד . גם אופיין של ההנחיות ההלכתיות השתנה לא מעט, בעת הכנת הסידור החדש . כך, בעוד ב"תפלת כל פה" לא שולב כל הסבר מקדים על מקורן של ההלכות – שבלאו הכי היו מצומצמות מאוד בהיקפן – הרי שב"מקור הברכה" קיבלו הדברים אופי אחר, בשני מובנים גם יחד . כך למשל, בפתח הסידור שולב הגילוי הנאות, לפיו “את כל ההלכות וההערות שבסידור ערכנו מחדש על פי משנה ברורה וסדור יעב"ץ ועבודת הקודש, וסידור ישועות ישראל של בעל מסגרת השולחן" . ההנחיות עצמן אף הן ה...
אל הספר