ישן, חדש ומה שביניהם ‑ סידורי היישוב האשכנזי 57 הנלוות לקטעי התפילה, מופיעות אף הן בכתב מרובע וברור . הקפדה זו על חזותו של הסידור, יש לומר, איננה מקרית כלל וכלל : הוצאת “מילר" הירושלמית, שבמסגרתה הוא רואה אור, פועלת מזה כשישים שנה בתחום הספרים והיודאיקה, תוך שעיצובם האמנותי והחזותי המוקפד של מוצריה, מזוהה עמה יותר מכל . אלא שככלות הכול זה אינו רק מראה העיניים . הפופולריות הרבה ש"בית תפלה" זכה לה, בעשרות השנים האחרונות, דומה שמקורה גם ברכיבים אחרים בעלי משמעות שנוספו לסידור זה, שלא היו מצויים בכלל הסידורים הנפוצים שקדמו לו, ושאת מקומם הוא ממלא . כך, למשל, נוסף בשולי הסידור ספר תהלים שלם, ולצד פרקי אבות מופיע גם פירושו המלא של רבנו עובדיה מברטנורא . עוד נכלל בסידור נוסח מלא של ה"יוצרות" והסליחות לימות השנה – בכללן גם אלו המוכרות הרבה פחות, והנאמרות על פי המסורת מדי שנה בכ' בסיוון . קביעתו של כ' בסיוון כיום של תענית וסליחות, בקרב רבים מיהודי אשכנז, ידעה כמה גלגולים לאורך הדורות : ראשיתה מיוחסת לרבנו תם, שקבעה לעילוי נשמתם של עשרות מיהודי העיר בלואה ( צרפת ) , שהועלו על המוקד בשנת 1171 ; ה...
אל הספר