רו מדע תורתך — שבת פטור לכולי עלמא, ואילו המכבה לשם חיסכון שנוי במחלוקת במציעתא ? לכאורה, אם בכיבוי שאינו תיקון פטור, היה על תנא קמא לפטור גם כשחס על השמן 7 ועל הנר . בתלמודים מסבירים שהפטור ברישא הוא מפני הסכנה : המכבה את הנר מפני שהוא מתיירא מפני גוים כו' אמר רבי שמואל בר רב יצחק : מפני גוים של סכנה מפני ליסטים של סכנה . רבי יוסי בעי : אי מפני ליסטין של סכנה ניתני מותר ? רבנין דקיסרין בשם רבי יוסי בן חנינה מותר . רבי שמואל בר יצחק מעדיף לפרש את הרישא במקרי סכנה, אף על פי שהוא נאלץ להידחק בלשון "פטור" ולפרשה במשמעות של מותר, או ממש לתקן את הנוסח 8 ל"מותר" . גם הבבלי פנה לדרך זו והציע הסבר מדוע נקטו לשון "פטור" ולא לשון "מותר" : רישא במאי עסיקנא ? אי בחולה שיש בו סכנה - מותר מיבעי ליה ! ואי בחולה שאין בו סכנה - חייב חטאת מיבעי ליה ! לעולם בחולה שיש בו סכנה, ובדין הוא דליתני מותר, ואיידי דבעי למתני סיפא חייב - תנא 9 נמי רישא פטור . בכך שפירשו את המשנה ב"פטור ומותר" פתרו התלמודים את השאלה ההלכתית, אך לא את שאלת העריכה : מדוע היה צריך להזכיר כאן שמותר לכבות לשם חולה או בשל סכנה אחרת, הרי ...
אל הספר